פסק-דין בתיק ת"א 19086-05-09

בפני תביעה כספית לחיוב הנתבעת בתשלום שכר טרחת עורך דין בסך של 277,434 ש"ח.

הצדדים הסכימו, לפי הסדר דיוני בכתב שהוגש מטעמם, כי פסק הדין יינתן לפי כתבי הטענות, התצהירים וסיכומים בכתב.

טיעוני התובע

לטענת התובע, פנתה אליו הנתבעת בבקשה כי ייצג אותה במספר תביעות בתיקים "בעייתיים למדי", אשר חייבו טיפול דחוף ומסיבי ביותר, והוא הסכים לקבל על עצמו את ייצוגה בתיקים אלה, מתוך תחושת שליחות ורצון לשמור על הקופה הציבורית, כל זאת, לאחר אישור החשב המלווה של הנתבעת מטעם משרד הפנים, מליאת המועצה, ראש המועצה, מזכיר המועצה וגזברה. לטענתו, בטרם קיבל את הייצוג בתיקים הנדונים, התנהל משא ומתן בינו ובין נציגי הנתבעת, במסגרתו הפחית התובע משכר טרחתו "עד למינימום הבלתי מקובל במשרדו", בשל העובדה כי מדובר במועצה מקומית ובכספי ציבור וברצונו העז לסייע לנתבעת, וכי לאחר שסוכם גובה שכר הטרחה ונחתם ייפוי כח כדין בין הצדדים, נהג התובע, לפי בקשה מפורשת מאת גזבר המועצה, להעביר לגזבר, אחת למספר שבועות, דו"ח המפרט בכמה תיקים הופיע ומהו שכר טרחתו המבוקש, זאת בכדי לוודא כי שכר הטרחה המבוקש אינו חורג מהשכר המוסכם בין הצדדים. לגישתו של התובע, עותק מכל מכתב דרישה שלו לשכר טרחה, אשר הועבר, כאמור, לגזבר בתיקים האמורים, מהווה הסכם לכל דבר ועניין, במיוחד נוכח העובדה כי מעולם לא הועלתה כל טרוניה או התנגדות מצד הנתבעת, במענה לכל אחד מן המכתבים הללו. להלן תיאורו של התובע באשר לתיקים של הנתבעת ושבהם הוא טיפל:

תביעת מר פואז מזיד חיר המנוח נגד הנתבעת: המדובר בבקשה לביזיון בית המשפט  שהגיש מר פואז חיר נגד הנתבעת, בהתאם לסעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט. במסגרת הליך זה הוכנו, לטענת התובע, תצהירי עדות ראשית בשם נציגי הנתבעת, הוכנה סקירה משפטית רחבה ועדכנית של המצב המשפטי, הכנה ותדרוך של העדים לשתי ישיבות הוכחות שהתנהלו בתיק, הכנת תגובות, סיור בשטח, מפגשים במועצה ופגישות תאום, צילומי חומר משפטי למידתו, וכן עבודה משרדית רבה. ההליך הסתיים בדחיית בקשתו של מר פואז חיר. שכר טרחתו של התובע בהליך זה, הועמד על סך של 12,000 ש"ח. הנתבעת הסכימה, לטענת התובע, לשכר המבוקש ולא התנגדה לו, לאחר ששכר טרחה זה סוכם עם הנתבעת מבעוד מועד, וניתן לו אישור על ידי החשב המלווה וכל הגורמים הרלוונטיים במועצה הכוללים את - ראש המועצה, מזכיר המועצה וגזברה, ולא נשמעה מצידה כל טרוניה בעניין הדוחו"ת השוטפים שנשלחו לה על ידו בעניין הטיפול בתיק זה.

תביעת גב' נאיפה מדאח ובניה נגד הנתבעת: המדובר בבקשה לביזיון בית המשפט. במסגרת הליך זה התקיימו, לטענת התובע, 13 דיונים הכוללים ישיבות הוכחות, הוכנו תצהירים, תודרכו עדים, התקיימו פגישות וישיבות רבות במועצה ומחוצה לה ובין היתר, בפרקליטות המחוז, במינהל מקרקעי ישראל ומשרד הפנים, נערכו עשרות תגובות והודעות שהוגשו לבית המשפט על בסיס שבועי בכדי לעדכן את בית המשפט בהתקדמות הטיפול בנושא. שכר טרחתו של התובע בהליך זה, הועמד על סך של 51,500 ש"ח .

תביעת מר אחמד חמד עלי נגד הנתבעת: המדובר בתביעה לאכיפת חוזה שנחתם, כנטען, בין מר עלי לנתבעת בעניין בעלות על חלקת אדמה. לזכותו של מר עלי ניתן פסק דין בהעדר הגנה, אשר חייב את הנתבעת להעביר לבעלותו חלקת אדמה וכן פיצוי כספי בגין חלקות אדמה נוספות אשר בבעלות הנתבעת. במסגרת הליך זה התקיימו קדמי משפט וישיבות הוכחות, הוכנו תצהירים וסיכומים, ונערכו פגישות רבות וכן שולמו על ידי משרדו של התובע אגרות בסך של 1,834 ש"ח, אשר מעולם לא הוחזרו לו על ידי הנתבעת. ההליך הסתיים בדחיית התביעה נגד הנתבעת בעניין האדמה ובעניין הכספי, מלבד סכום זניח שנפסק לחובת הנתבעת בגין עקירת עץ זית בודד. שכר טרחתו של התובע בהליך זה, הועמד על סך של 26,334 ש"ח.

תביעת מר יוסף עבוד נגד הנתבעת: המדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקים והפרת הסכם בסכום כולל של למעלה מ- 220 מיליון ש"ח. לתביעה צורפו בקשה למתן צו מניעה זמני ובקשה למתן עיקולים זמניים. התביעה הסתיימה, בניגוד לדעתו המקצועית של התובע, בהסכם פשרה בין הצדדים. שכר טרחתו של התובע בהליך זה, הועמד על סך של 115,312 ש"ח.

תביעת הנתבעת נגד מר איאד מדאח: המדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי הנתבעת בגין הפרת הסכם לסילוק פסולת מצד מר מדאח. לטענת התובע, התקיימו שתי ישיבות קדם משפט ושולמה על די התובע אגרה בסך של 675 ש"ח, אשר לא הוחזרה לו על ידי הנתבעת, עד היום. בישיבה השלישית שנועדה לדיון הוכחות התייצבו עורכי דין מטעם הנתבעת, נטלו את הייצוג בתיק ומחקו את התביעה. שכר טרחתו של התובע בהליך זה, הועמד על סך של 8775 ש"ח.

תביעת הנתבעת נגד אחים סעידה בע"מ: המדובר בתביעה שהגישה הנתבעת בגין חוב מים ארנונה. בתיק זה שולמו על ידי התובע אגרות והוצאות, בסך כולל של 20,554 ש"ח, אשר לא הוחזרו לו עד היום על ידי הנתבעת. במסגרת הליך זה נערכו, לטענת התובע, פגישות רבות ועבודה משרדית מאומצת עם נציגי הנתבעת, הופעה בחמש ישיבות קדם משפט, ישיבת הוכחות ודיון בבית המשפט המחוזי, במסגרת ערעור. שכר טרחתו של התובע בהליך זה, הועמד על סך של 63,513 ש"ח.

טיעוני הנתבעת

טוענת הנתבעת כי התביעה מבוססת על הסכמים נטענים בעל - פה, עם רשות מקומית, אשר לא אושרו בחתימות ראש המועצה וגזברה, כנדרש על פי סעיף 193 לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א - 1951, ועל כן אין הם מחייבים את  הנתבעת. לגישתה, דרישות חד צדדיות של התובע ומכתביו לנתבעת, בהם הוא קובע בדיעבד את שכר הטרחה המגיע לו, לשיטתו, אינם הסכם שכר טרחה ואינם מחייבים אותה. לא כל שכן, כאשר שכר הטרחה בתיקים שהועברו לטיפולו של התובע מעולם לא סוכם בינה לבין התובע, ומעולם לא נערכה בין הצדדים כל התחשבנות או התדיינות בעניין גובה שכר הטרחה. לטענתה, גזבר המועצה, מר שכיב עלי, מסר לתובע, במספר הזדמנויות שונות, כי יש לנהל משא ומתן בנוגע לגובה שכר הטרחה, היות ועניינים אלה לא סוכמו מראש, אך התובע לא נענה לכך. יתרה מכך, טיפולו של התובע בתיקים של הנתבעת הופסק ביום 28/3/09, ולכן, זכאי התובע לשכר טרחה חלקי עד לשלב אליו הגיע טיפולו בתיקיה. כן נטען כי על התובע מוטל הנטל להוכיח את גובהו של שכר הטרחה, על ידי הבאת ראיות מטעמו, ובכללן הגשת חוות דעת מומחים בנושא לצורך הוכחת טענותיו, דבר אשר לא נעשה. זאת ועוד, שכר הטרחה המבוקש על ידי התובע, כפי שהוא מפורט בכתב התביעה, אינו זהה לשכר הטרחה, שנדרש על ידו, במסגרת המכתבים ששלח לנתבעת, אשר צורפו לכתב התביעה. עוד טוענת הנתבעת כי, בכל התביעות הנדונות דורש התובע שכר טרחה מוגזם ומופרז, אשר אין לו כל אחיזה במציאות או בשכר הטרחה המקובל בתביעות כגון אלה. לטענתה, התובע טיפל בתיקים בצורה לא עניינית אשר גרמה להתארכותם והסתבכותם, ובחלק מן התיקים, לא חסכו השופטים ביקורת מן התובע בדבר דרך התנהלותו במהלך ההליכים, ואף חייבו את הנתבעת בהוצאות בגין כך. לטענתה, היא השיבה לו את סכומי האגרות ששולמו על ידו בתביעות השונות.

דיון והכרעה

מוסכם, לפי האמור בכתבי הטענות, תצהירי הצדדים וסיכומיהם, כי התובע ייצג את הנתבעת בתיקים נשוא התובענה. הדבר אף אושר ע"י ב"כ הנתבעת במהלך הדיון בפניי ( ראה עמוד 1 לפרוטוקול ישיבת יום 43/7/11 ).  כן מוסכם כי בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב באשר לגובהו של שכר הטרחה שהנתבעת התחייבה לשלם לתובע כנגד זאת.

המחלוקת בין הצדדים עניינה שתיים: האחת, תוקפם של ההסכמים הנטענים ע"י התובע, לעניין ייצוגו את הנתבעת ושכר הטרחה המגיע לו ממנה בגין כך, והאם הסכמים נטענים אלה מחייבים את הנתבעת, בהיותו מועצה מקומית, והשנייה, גובה שכר הטרחה הנ"ל, במידה וייקבע כי ההסכמים מחייבים את הנתבעת.

בטרם אכריע בשתי השאלות הנ"ל, אציין כי מחלוקת נוספת התגלתה במסגרת סיכומי הצדדים, כאשר התובע טוען כי לפי ההסדר הדיוני שבין הצדדים, פסק הדין יתייחס אך לעניין גובהו של שכר הטרחה, בעוד שלפי הנתבעת, גם שאלת תוקפם של ההסכמים הנטענים טעונה בירור, ולא רק גובהו של שכר הטרחה. מאחר ובכתב ההגנה מטעמה טענה הנתבעת להעדר תוקף מחייב של הסכמים בעל פה, הנטענים ע"י התובע, הרי שאין לשלול את זכותה לטעון, במסגרת סיכומיה, כי היא אינה חייבת בתשלום שכר טרחה כלשהוא לתובע, נוסף על הטענה החלופית, לעניין גובהו של שכר הטרחה.

הוראת סעיף 193 (א) לצו המועצות המקומיות, תשי"א - 1951, מורה כך:

        " חוזה, כתב התחייבות או תעודה אחרת מסוג שקבע השר ושיש בהם

           התחייבות כספית מטעם המועצה, לא יחייבוה, אלא אם חתמו עליהם,